פייסבוק לא הייתה הראשונה שעשתה רשתות חברתיות. היא לא הראשונה שקישרה בין אנשים. עשו את זה לפניה עוד רבים וטובים, וגם אחריה צצו מתחרים שנראו ראויים – אבל איחרו את הרכבת הדורסנית שלה. אפילו  עוד לפני שקראו לרשת החברתית רשת חברתית, היה כאן כבר האתר "חבר´ה" שהבליח לרגע (לפני שהצליח להבין שהוא רשת חברתית), ודעך והפך לרשימת תפוצה ארוכה עבור מפרסמים.

אז מה מיוחד בפייסבוק, שהיא הפכה למטאור ולאחד הגופים היחידים בעולם שמאיימים על גוגל (שאפילו סין, על מיליארד פלוס סינים  שלה, הופכת לשחקן במשחק על ענקית החיפוש). 

פייסבוק – הבנה של קהל היעד

מהי האסטרטגיה של פייסבוק כיום להשתלט על השוק ולהפוך מרשת חברתית לבסיס התקשורת העולמי,  קטונתי מלהגיד. כשהחברה שלנו תגיע לסדרי גודל כאלה, אז אוכל להתחיל לענות על כך. אני רוצה לענות על כך דווקא מנקודת המבט שלנו, שעובדים קרוב לקהל היעד ומטפלים בחברות קטנות ובינוניות שמחפשות את הקרבה הזאת. אני רוצה לחזור לשלבים הראשונים של פייסבוק, ולצעד שנראה לי מהותי בהתפתחות של פייסבוק, והוא הבחירה בשימוש בדואר האלקטרוני. 

כל עדכון וכל תגובה בפייסבוק זוכה לאורך כל השנים להתראה בדואר האלקטרוני של המשתמש. בפייסבוק ידעו שהקהל הרחב צמוד באופן שוטף לדואר האלקטרוני, אבל אין סיכוי שבשלבים הראשונים אנשים יגיעו בבוקר לעבודה, יפתחו את הדפדפן על פייסבוק, ויבדקו אולי מישהו עדכן משהו. הדואר האלקטרוני הוא ערוץ התקשורת שמגיע להמונים. זה היה נכון אז, וזה עדיין נכון. 

זה נשמע טריוויאלי – אבל זה לא

יזמי אינטרנט מאופן טבעם הם חיות אינטרנט. הם מחפשים שירותים חדשים, עושים מאמץ מיוחד על מנת ללמוד אותם לעומק, ומשקיעים בכך זמן ומשאבים רבים. הם ממציאים שירותים חדשניים, מזהים את הערך שייווצר למשתמש, ויודעים איך הארכיטקטורה שלהם תראה. אבל הרבה פעמים נשכחים בדרך המשתמשים הסופיים. היזמים חושבים על משתמשי האינטרנט הדומים להם, המאמצים המוקדמים, ושוכחים שכדי להגיע להמונים – צריך לחשוב כמוהם, לדבר בשפה שלהם, ולעבוד ברמה המתאימה להם. 

הדואר האלקטרוני היה הדרך של פייסבוק לגשר בין שירות מתקדם לבין התודעה של ההמונים. אפשר לקרוא לזה גישה להמונים, הבנה של קהל היעד, או פשוט חלק מההגדרה הרחבה של שימושיות. 

באופן דומה, את הגאוניות של סטיב ג´ובס, אפשר להגדיר  כטריוויאלית. הוא מבין מה ההמונים רוצים. הם לא רוצים מערכת הפעלה מסובכת שמאפשרת להתקין, להוריד, להגדיל, להקטין, לנהל הרשאות וכו´. הם רוצים מכשיר עובד. לאחר השקת האייפון, היו ביקורות על מדיניות הגן הסגור של המכשיר. הביקורות הגיעו מכיוונם של חובבי גאדג´טים. אבל דווקא המדיניות הזאת היא מה שהקהל רוצה לקבל – את מה שצריך ולא מעבר לזה. ההצלחה של האייפון והאייפוד היא ההצלחה של מכשיר ה- DVD, הוא נותן ועושה את מה שצריך. אבל הרבה יצרנים אחרים שכחו את הדברים האלה. 

זאת אותה הצלחה שהפכה את פארמוויל להצלחה מסחררת. את התקשורת עם הקהל עם ביססו על אפיק תקשורת המוני, שעכשיו הוא פייסבוק בעצמה. פעולות בפארמוויל קיבלו ביטוי ברשת החברתית - וההודעות השונות הן אלה שיצרו את האינטראקציה המתמשכת. עם המשחק ותחזקו את התודעה של המשתמשים. כמובן שכאן נוסף גם אלמנט השיתופיות.

 נראה שהמסר ברור, ובמקום סיכום הדברים, נקודה למחשבה :
כשביז סטון מעדכן על מאפיינים חדשים בטוויטר, הוא לא משתמש במיקרו בלוגינג– הוא עושה זאת בדואר האלקטרוני.